Guys.. great show... Dash from the board here in Seattle..

אם רק אחוז אחד מהעוקבים קורא את הטוויטים, זאת אומרת שאם יש פחות מ100 עוקבים אז אף אחד לא קורא את הטוויטים?

תשאל בהזדמנות את אודי מה השם יעל רזינובסקי אומר לו... זו אגב אשתי

הדיון כאן ובפוסט של שוקי גלילי חושף עובדת חיים פשוטה שכל סבתא היתה פותחת בה את הדיון - "אין שחור ולבן. יש אפור." כולם צריכים להסכים שאין הכרעה מוחלטת לטובת שיטה זו או אחרת, אלא יש שביל אמצע שמאזן בין הגישות. לאמור: נוסחה שמתחשבת בכלל הפרמטרים, מידה נכונה של שימוש באמצעי כזה או אחר, אינטנסיביות נכונה, אינטראקציה מספקת, ערך ותוכן כולם חיים באותה הסירה וצריכים להיות קשובים האחד לרעהו ולחלוק את מנת המיים החיים הקצובה שיש על מנת להגיע כולם וביחד לחוף מבטחים.

אחד הלקחים המשמעותיים שלי בחיים (כסניור שבחבורה כאן מבחינת הגיל) הוא שהקלישאות הבנאליות של סבתא מבטאות ניסיון היסטורי שרק חוזר על עצמו במלבושים שונים.

תנו כבוד לסבתות. הן חכמות מכולנו.

:)))

מישהי שאני מכיר טוב טוב טוענת שאודי חייב לה את הג'וב הראשון שלו במיקרוסופט

דורון, חשבת שתברח עם הצהרה כזו? פרטים?

יאללה, היה נפלא לצפות, לשמוע ולהתדיין.

פארודיה על טוויטר ומספר עוקבים ניתן לראות כאן

http://www.youtube.com/watch?v=t_mDhNHN8gk&feat...

סוף שבוע נעים לכולם

אני משתדל לא להכנס לדיונים הרגשיים מדי לטעמי בנושא בימים האחרונים, אולי סנוביות מסויימת אבל כל צורת האינטרקציה ממש לא מתאימה לי. עם זאת הערה קטנה, יש המון הייפ סביב טוויטר וכמות הפולווארס, אבל בסופו של דבר אנחנו חוזרים למרכיבים הבסיסים של שיווק.
ברגע שהכרטיס הוא "גנרי" כלומר מתפרש על הרבה תחומי עניין, או אינו ממוקד, וכמות ה"עוקבים" גדולה מאד, קיימים יותר ויותר עוקבים שרמת ה"מעורבות" שלהם, קרי הצורך/רצון/עניין לקרוא כל פוסט, להגיב, או לבצע פעולה (למשל מעבר ללינק) נמוכה יותר באופן יחסי. אנחנו מכירים את הסטטיסטיקות של דיוור ישיר 1-3% נחשבה הצלחה, באופן מפתיע או לא, בכרטיסים ההמוניים אנחנו רואים (וראיתי זאת כבר במספר דיונים ברשת, כולל נתונים של קוואסאקי) את אותם האחוזים בדיוק.
כשאנחנו מדברים על נושאים (כרטיסים לצורך העניין) ממוקדים יותר, כשהגידול שלהם אורגני, קרי, אנשים "בוחרים" להאזין לפיד ספציפי, כי הוא בתחומי העניין שלהם, מספר העוקבים אמנם קטן יותר, אבל ה"מעורבות" שלהם הרבה יותר גדולה, ומתבטאת בקריאה של חלק גדול יותר מהפוסטים, ויחס הנעה לפעולה גדול יותר (לחיצה על לינק, רטוויט, תגובה וכדומה.) במקומות כאלו אנחנו יכולים לראות יחסים גבוהים יותר של 10% ולעיתים יותר, (גם כן קוהרנטי עם יחסים שאנחנו מכירים משיווק "מסורתי" יותר וממוקד).
הכח הגדול של טוויטר לטעמי הוא היכולת באמת לגרום לגידול אורגני שמתבסס על אינטראקציה (מעורבות שיוצרת פעולה) והיכולת להגיב על אותה אינטראקציה (תכנים חדשים, פעילות תמיכה בלקוחות וכדומה).
אם מישהו מנסה להשתמש בכלי כ"ברודקאסט", כלומר כלי לשידור מסרים שיווקים למסות, לטעמי ההצלחה הצפויה היא מאד מינורית, ולא בהכרח תחרותית עם כלים אחרים בארגז השיווקי והROI שלה, לפחות איך שנראה כרגע, הינו מאד בעייתי, מה עוד שהרבה מאד משתמשים (כמוני למשל) מזהים מהר מאד פיד שהוא פרסומי וחסר משמעות ומפסיקים לעקוב אחריו.
לטעמי השימוש בכלי (מעבר לצרכים חברתיים) הוא יעיל והגיוני כלכלית בלי שום קשר לכמות העוקבים, אלא לרמת המעורבות של כל עוקב בנושא מסויים ולרמת האינטראקציה שניתן ליצור. זה האתגר לטעמי בשימוש בטוויטר כעוד כלי שיווקי, שהייתי מכליל אותו בקבוצה של כלי ה"סופט סייל" כלומר יצירת אינטראקציה על בסיס נושאי, שבאמצעותה עוברים מסרים שיווקים במובלע.

מקבל במאת האחוזים. יחד עם זאת יש טכניקות מתקדמות שכבר עמדתי על העיקרון שלהם - מדובר בטכניקה של שימוש בכרטיסים "שקופים" שמעניינים אותך בתחומי עניינך בריל טיים. שיעור ההמרה גבוה בהרבה מזה שאתה מציג לגבי דיוור ישיר. הרבה יותר גבוה. לפי נסיוננו מדובר בקרוב ל 20% ואני מוכן אפילו לערוך איתך ניסוי בתנאים מבוקרים (בוצעו כבר הרבה כאלה כניסוי וגם הלכה למעשה במסגרת קמפיין קנוי)

20% נשמע לי סביר בפילוח מאד מאד מדוייק, אבל השאלה לאורך כמה זמן.
סביר שתראה יחס המרה גבוה בהתחלה (משהו חדש תמיד מניע לפעולה) אבל השאלה אם ניתן לשמור על היחס הזה לאורך זמן. לטעמי, אם אותו "כרטיס שקוף" (ובחיי שאין לי מושג למה אתה מתכוון - אפשר אולי הסבר/דוגמא?) ימשיך לזרוק אינפורמציה פרסומית נטו, ולא יכנס לאינטאקציה אמיתי, אני צופה שתוך מספר שבועות יחס ההקלקה ונאמנות העוקבים (קרי רמת אי התחלופה) ירדו במקביל.
הלקוח רואה המון אימפקט בהתחלה, והרבה פחות בהמשך, אבל היות והגם התרגום למונחי כסף לוקח זמן, בחינה של הROI תראה בעייתיות.
הנוסחא היא ליצור מצב (וכן זה דורש השקעה של מומחה תוכן בתחום) שבו מתקיימית אינטראקציה אמיתית, תכנית, לאורך זמן

"כרטיס שקוף" הוא אחד מסודותיה של פינס140 וכבר נעשה בו שימוש יומיומי. השימוש הוא לצרכים מסויימים וכדבריך אי אפשר לעשות את זה כתקליט שבור. השימושים הם קמפיין קצר וממוקד או התמודדות עם משברים. כרגע נעשה בו כבר שימוש למספר צרכים שיווקיים וגם לצרכי הסברה של גורמים ממסדיים.זהו רק אחד הכלים המתקדמים שבהם ניתן לעשות שימוש וגם במקרה זה מדובר בשימוש מורכב שמשלב כמה אפליקציות. בסוף, בסוף יש חשיבות מכרעת לאדם שאחרי המכונה והתוכן הוא המלך. התוכן שנישא על גבי פלאטפורמות מתוחכמות. ניתן לדמות את זה למטוס ללא טייס שמופעל בשלט רחוק ע"י אדם.

ראה מה שאמרתי בראיון לידיעות ת"א/רחובות

"אולמרט לוקח את הטוויטר צעד קדימה ומתכוון לחולל מהפכה בתחום השיווק דרך אתרים כמו יוטיוב, פייסבוק ובלוגים, כשהנתב המרכזי ביניהם הוא 'טוויטר'. שלל סופרלטיבים חולק לו אולמרט, לטוויטר, כמו "השלט הרחוק", או "מלך הביצה בעולם ובקרוב גם בישראל" וגם "החלילן מהמלין, רק שהוא לא לוקח את כולם לטבוע בים, אלא מוביל לאוקיאנוס של ידע, ערך ותוכן".

לא קראתי את הכתבה (לא באיזור) אבל ראיתי את התקציר בynet ועזוב:) זה שיווק נחמד וטוב, ונכון לקדם את הביזנס גם בעיתונות הכתובה, אבל לא לעינייננו.
אם הבנתי נכון, הכרטיס השקוף, הוא כרטיס שלא מזוהה ישירות עם החברה המפרסמת (או הגוף הציבורי, לא משנה) ומעביר בצורה עקיפה מסרים שיווקים (הייתי מקביל את זה לשימוש "המסורתי" שהיינו עושים ב CTO של החברה שייתן הרצאות "נושאיות" ודרכם יעביר את המומחיות של החברה), וזה מסוג הדברים שיש דיי הרבה בטוויטר (למרות שקשה לגלות אותם)
בסך הכל, אין דברים חדשים במיוחד (או שאולי אני יותר מדי שנים בענף :)) אבל אין זה אומר שאינם יעילים כחלק מתמהיל.
אם אני נאלץ לחבוש שוב את כובע סמנכ"ל השיווק, יש שני טקטיקות שיעניינו אותי
1. הטווח הקצר, קמפיין ממוקד, ניהול משברים וכדומה - כמו שאמרת, יצירת הבז - one way broadcast, לא מסובכת מדי, האימפקט מהיר, ובעצם הטווח הארוך פחות מעניין. אני מניח שכאן השימוש בכלי הוא יעיל מאד.
2. הטווח הארוך, בניית "מותג" עם ערך, כאן ה ROI נבחן בסופו של דבר במדדים מאד כמותיים (הגדלת מכירות, שביעות רצון לקוחות, קניה חוזרת ועוד ועוד) - היא מעבר ל"הרבה קמפיינים" ומצריכה התמודדות תכנית אמיתי, עם עלויות אמיתיות שעדיין, אין לי מושג (ואשמח לראות סטטיסיטיקות אמיתיות, אבל אני חושב שהכל צעיר מדי) מה רמת האפקטיביות של הכלי הספציפי יחסית לכלים אחרים.

יהיה מעניין לבדוק שוב אחרי מספר חודשים את האפקטיביות של כל כלי.

טעות בידך. כרטיס שקוף נועד להתגבר על בעיית הספאם ולא להסתיר את זהות המודיע. הכרטיס מזוהה לגמרי עם הגוף המשווק. אני נגד גרילה וטריקים. הפתרון שנמצא הוא לבעיה של הטרדת הסביבה בהצפות של תכנים שלא מעניינים אלא אנשים מסוימים.

השימוש בהם לא נועד להחליף כלי מיתוג קונוונציונאליים.

יעילות הכלי למשל למבצע מכירות בחנות מקוונת לספרים וכו'

מבחינתי האישית, אני יודע שרמת העקיבה שלי אחרי פידים שהם לא אנשים, שמעניינים אותי מבחינה חברתית או מקצועית היא נמוכה מאד (מאד מאד) ואני מניח שאני לא היחידי שמשתמש בצורה כזו בטוויטר, אז אני מעט סקפטי לגבי היעילות של הכלי יחסית לכלים אחרים, אבל כמו שאמרתי, זה מסוג הדברים שצריך לבחון לאורך זמן, לא על בסיס קמפיין אחד או עשרה.
יהיה מעניין לראות.

אינך יכול לעקוב אחרי כרטיס שקןף. הוא מגיע אליך בעיתוי הנכון ובלבד שאתה מתעניין בנשוא המסר שבפיו.

אה אוקי, אז הבנתי למה הכוונה :( - אממ.. טוב זה דיון ארוך ואחר בנושאי ניהול קמפיינים ו"באנריזציה" בטוויטר.. גדול מדי לשישי בערב. נקסט טיים.:)

הבעיה בטכניקה היא שבמוקדם או מאוחר כולם ילמדו אותה, ואז שיעור ההצלחה יחזור לשיעורים של קידום מכירות רגיל, טוב יותר או פחות.

לעומת זאת, מותג טוב אי אפשר להעתיק

כל דבר ניתן בסוף להעתיק. או לגנוב או להוציא בעורמה. תלוי כמה הוא מורכב או שמור ....

תלוי גם האם הוא מוגן ע"י החוק או פרוץ.

עדיין לא תוכל לקבל מידע משום חברה "בהתנדבות" ועליך לעמול להשיגו.

כל שיטת שיווק ניתן להעתיק בסופו של דבר כי שיטות שיווק הן דבר גלוי בגלל שהן חייבות לערב את הצרכן. זה לא כמו הנוסחא של קוקה קולה. ולכן מי שמסתמך על שיטות שיווקיות חדשות, נגזר עליו להמתין עד שתבוא כל הג'מע ותעתיק אותו, ואז מתח הרווחים יורד וחוזר להיות תחרותי מאוד עד כדי לא משתלם.

אני מציע לך לקרוא ספר מעניין בנושא שיווק שנקרא:
Blue ocean strategy
שמדבר על ההבדל בין שיווק באוקיאנוס אדום (רד אושן) שבו משווקים מוצרים ג'נריים שאין להם שום הבדל מול המתחרים, ולכן הכל תלוי בתחרות עקובה מדם שבה כל הרווחים מושקעים בחזרה בשיווק, לבין שיווק ב"אוקיאנוס כחול" שלפיו אתה חייב מוצר מיוחד ואיכותי שמוכר את עצמו בלי שתצטרך לדחוף אותו

שיטות של שמו של אדם או כינוי כדי שיקליק הן פסולות ומטופשות. גם עליי ניסו את התרגילים האלה. השיטות הן שונות לחלוטין ומכוונות ליצור עניין אבל בלי להגיע אלא למטרות נקודה. אני לא שותף לקשקוש הנקרא פולופריידי שאין בו אלא העמסת הפיד ללא תועלת ולא לשיטות הדי.אם האוטומטי. למשל בדי.אם אני כלל לא משתמש ואתר חברת פינס140 מודיע על כך. התיבה סתומה ולא מעניינת. יש שיטות מתקדמות של פילוח והגעה ליעדים באופן הוגן, מנומס לא טריקי אבל שקוף לסביבה.

אני משער שלויכוח הזה אין שום תכלית חוץ מלחכות ולראות על מה אתה מדבר

1. מתחיל ליפול לך האסימון. מוטב לא לדבר כאשר לא יודעים ושופטים ע"ס מראית עין ולא ע"ס העובדות לאשורן.
2. זה כבר נתנהל בשטח מידי יום "מתחת" לאפך ומשיג תוצאות מהממות. עובדה שלקוח מביא לקוח.
3. אתה לא מצפה שנגלה את "סודות" המקצוע בפומבי.....

חברות פרסום/יח"צ/מדיה בדר"כ מתגאות באוסף לקוחותיהן. הייתי שמח פעם אחת לשמוע מיהם בדיוק אותם הלקוחות שלכם, או שזה גם זה "סוד"?

עניתי בטוויטר ואשוב כאן ואומר לך שהחטטנות הזו לא במקומה. לקוחות לא מעוניינים לחשוף את שיטות השיווק שלהם בכל מקרה ומקרה ומה לעשות שהשיטה שלנו היא חדשה ואלו שהגיעו מעדיפים לשמור על פרופיל נמוך.

את הבעיה של תשלום משכורות, משרדים, מחשבים וכיוב' אני נושא על גבי ולא ביקשתי שתשקיע ולכן הדיו דליג'נס הוא חטטנות לא מנומסת לשמה.

יאיר, או שלא קראת את השאלה שלי, או שתגובה תוקפנית היא כבר אינסטיקט אצלך.
לא ביקשתי שתחשוף שיטות שיווק, זה לא באמת מעניין אותי. שאלתי מיהם בדיוק אותם לקוחות. אלה שמבקשים לשמור של פרטיותהם, אכבדה. אלה שלא, אשמח לשמוע עליהם, ולא כי אכפת לי מי משלם את המשכורות אצלכם - אלא מסקרנות נטו.

קח בחשבון שהחברה הוקמה לפני חודש פחות יום :) וכבר מאוזנת תזרימית. כמובן שיש קמפיינים ומבצעים נוספים שנמצאים בשלבי איפיון ותמחור ומו"מ

זו תשובה יותר לעניין מאשר לקרוא לי חטטן לא מנומס, תודה ובהצלחה.

ההתחלה היתה בסיוע לגלובס לשווק את כנס התקשורת, חברה נוספת סיימה אתמול כנס של 3 ימים ששווק על ידנו. אנחנו מנהלים פרוייקט של ארגון הומניטארי גדול שמתחיל מחר. מבצעים פרוייקט של תקשורת פנים אירגונית בחברה מתחום הביטוח. ועוד

אין שום דבר סודי בעולם
אפילו בדימונה בנו כור

כשיהיה לך מה להראות תראה

נתקלתי כבר בשיטה שמשתמש אנונימי (בלי נעקבים או עוקבים) רושם לך דברים עם הכינוי שלך כדי שכשתלחץ על האפשרות של לראות מה אמרו עליך, תיתקל במסר שלו. ברוב המקרים אני מתעלם, בזמן האחרון אני עושה אנפולואו, ואני מאמין שטוויטר, שהיא סך הכל מערכת מאוד צעירה וראשונית, תלמד מהר מאוד להתמודד גם עם הסוג הזה של חדירה לפרטיות.

לעצם העניין והביקורת שיש לי נגד כל שיטות ה"שיווק" האלה. ספאם תמיד היה ותמיד יהיה, מהימים שהיינו מקבלים אלפי פלאיירים בדואר וזורקים אותם לפח, ועד לחוקים שיצאו נגד זה, ומהימים שהרגשנו לא נעים לא להושיט יד למישהו שמחלק פלאייר ברחוב, עד לימים שאנחנו מצליחים להתעלם ממישהו שמגיש לך בכוח דף עם המסר הפירסומי שלו.

פירסום טוב תמיד יהיה כזה שיוצר עניין וגורם לצרכן לדבר על המוצר שלך ולהתעניין בו, בגלל זה תעשיית הפירסום והמיתוג היא כל כך משוכללת ומורכבת. כי מותג טוב לא צריך שידחפו אותו בכל מיני שיטות דמיקולו

ספאם תמיד היתה תופעה בשולי התעשייה והיא בכל זאת ממשיכה להתקיים כי יש כמה שירותים כגון תרופות ללא מרשם או אתרי פורנו שלא יכולים לפרסם במדיה רגילה ולא נמכרים כמותגים, אבל בכל זאת יש להם ביקוש.

מסכים לגמרי, מוצר טוב הוא מוצר שמניע את המשתמשים שלו לספר עליו למשתמשים אחרים.

אכן, אודי אנטבי עושה חיל בארצות הברית ובכלל קריירה מדהימה.

יוסי וליאור כרגיל אחלה תוכנית!!
מעניינים ומצחיקים כמו תמיד.

מוסר ד"ש והרבה הערכה,
ניר

אני לא ממליץ להגביל את מספר העוקבים כאשר הם מגיעים מעצמם. כל גוף שמעוניינים להעריץ אותו ממתג עצמו גם במספרים. לעומת זאת, אני מאוד לא ממליץ לעשות את מה שאני עושה שתכליתו היא השגת בסיס עוקבים לדגימת אפליקציות.

הנה תגובה שהכנסתי כעת אצל שוקי גלילי (מקווה שיאשר אותה לפרסום)


אוסיף ואומר: במקרים בהם עשיתי שימוש בכרטיס "צל" שאין לו ולו עוקב אחד הושגו התוצאות הגבוהות ביותר של המרה מצפיה להקלקה על הלינק ומהקלקה על הלינק להשתתפות במדגם.
הניסיון לראות בהודעות הפומביות חזות הכל הוא לא רציני, בלשון המעטה. הייחוד בטוויטר הן האפליקציות המאפשרות פניה לקהלים מפולחים עד מטרות נקודה בהתאם לעניין ואפילו באופן "שקוף" לשאר המשתמשים (ולכן גם אין ספאם ואין מהומה).
יש לי רושם עמוק שהיכרותך עם האופציות המוצעות ע"י מאות האפליקציות הנלוות הוא לא רב. אני משוכנע שאפליקציות פרטיות שנבנות לצרכי גורם ספציפי ועל ידו לא מוכרות לך כלל.
חוסר הצניעות בהפרחת קביעות באופן כה נחרץ הוא העומד בעוכריה של רשימה זו.
חסר לך בסיס מידע שוקי. אם תהיה מעוניין אתה מוזמן ליצור קשר ולנהל דיון שאינו "קרב חפירות" בין אידיאולוגיות. אולי אפילו תחשף לדברים שמתרחשים מתחת לאפך בלי שאתה בכלל מסוגל לראותם. דברים שקורים כבר עכשיו במרחב "השקוף".

יאיר אולמרט. לפי מה שאתה אומר הכי מומלץ 250 עוקבים. האם היית ממליץ לחברת פורד להגביל את מספר העוקבים בטוויטר שלה לכמות הזאת?

קשה לי לקבל את מה שהמרואיין אמר על זה שהסטטיסטיקה היא שרק אחוז אחד קורא את מה שאתה כותב. כמו תמיד גם כאן נכנסת המשוואה של כמות מול איכות ואני יכול להעיד שבממוצע תמונות שאני מעלה דרך הטוויט פיק מגיעות בסופו של דבר ל-40 צפיות, בתקופה שבה כמות העוקבים הממוצעת שלי היתה גדלה מ-300 ל-600, אז מדובר על כמעט 10% של עוקבים שלחצו על לינק, לא רק קראו.

דויד, אתה צודק . גם אצלי הסטטיסטיקות שונות כי הגידול של העוקבים שלנו הוא אורגני לחלוטין.
הדבר שונה לאנשים שמשתמשים באפליקציות שנועדו להגדיל להם את העוקבים בצורה אוטומטית, שם יש הרבה פחות תשומת לב למה שאתה כותב.

עדיין, גם אצלי שהעוקבים מושגים במגוון שיטות (אף אחת לא אוטומטית) יחס ההקלקות שונה בתכלית מזה המוצג ודומה יותר ל - 10% מאשר ל 1% וזאת למרות שהכרטיס שלי הוא נחות מבחינת "טיבו" לעומת כרטיס כשלך יוסי. הכרטיס/חשבון שלי אינו הסוג המומלץ של כרטיס לשימוש יומיומי רגיל ואפילו לא לצרכים מסחריים. יחד עם זאת, יש בו הכרח למטרת טסטים של אפליקציות. אתם אינכם ערים לכך שחלק מהאפליקציות "קורסות" במצבים מסויימים והשגת "יתרון" יכולה להיות רק כשמתמודדים עם מצבים שנהיים יותר מורכבים ככל שהכרטיס גדל.

בכפוף לכך שרק עם חשבון עוקבים גדול דיו ניתן לדגום אפליקציות מסוימות, הרי שהסברתי כבר במספר הזדמנויות שככל שמספר העוקבים קטן יותר כך גדלה "עוצמתו" של החשבון ויכולת השימוש היעילה בו. במילים אחרות: חשבון שאין לו אף עוקב אחד הוא החשבון היעיל ביותר. תחשבו על זה. לכן, נשאלתי לא פעם - איך זה שאתה ממליץ על חשבון עם מספר עוקבים קטן שעה שאתה אוסף הרבה עוקבים? עניתי על כך (גם בש/ט ארוכה עם אלון כרמל וגם בשיחה לפני כיומיים עם עדי אבנית ) שמה שאני עושה הוא לצרכי דגימת אפליקציות ואילו לצורך שימוש יעיל אני ממליץ על כרטיס עם 250 +- עוקבים. החוכמה אינה במספר העוקבים אלא ב"חבילת" האפליקציות שמקיפה את הכרטיס ויכולה להפך גם ננס לענק.